לגטיוי נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק – דין

עיקרי עובדות וטענות הצדדים;

עסקינן בתובענה שהוגשה על ידי התובע, מר לגטיוי רפי (להלן – "התובע") בגין נזקים שנגרמו לרכבו מסוג טויוטה לנד קרוזר (להלן – "רכב הג'יפ") בעטיה של תאונה, אשר כנטען אירעה בתאריך 28.12.08 בעת שהתובע נסע במושב אחיסמך רכב מסוג מאזדה (להלן – "רכב המאזדה") נהוג בידי הנתבע 1 פגע בג'יפ מאחור וגרם לו להתהפך ולפגוע בעמוד חשמל שהיה במקום (להלן – "התאונה").

נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו וכנגדו התקבל פסק – דין ביום 17/01/10.

הנתבעת מס' 2 (להלן – "הנתבעת"), הינה מבטחת רכב המזדה של הנתבע 1.

בחקירתו הראשית מסר התובע בזו הלשון : "באתי כדי לצאת מהמושב מושב אחיסמך, הייתי עם שני ילדיי ברכב, הייתי בנסיעה לכוון היציאה יש שם עיקול ימינה, במרחק של 50-100 מטרים אחרי שיצאתי מהשער, ופתאום הרגשתי מכה מאחור, ואיבדתי שליטה על הרכב, ונכנסתי בעמוד חשמל, והתהפכתי. המכה ברכב שלי הייתה מאחור באזור הפגוש יצאתי בכוחות עצמי, בדקתי את הילדים שהכל בסדר, הסתכלתי לאחור וראיתי רכב נוסע ברוורס, שהיה כ- 20 מטרים מאחוריי, כדי לבוא ולתת לי פרטים, והכל בסדר ולקחתי את הרכב לכוון הבית. מדובר בנהג בשם ניסים אברהם, הוא פגע בי עם מזדה 6" (פרוטוקול 25/05/11, עמ' 5, שורות 13-19).

הנתבעת אינה מכחישה כי רכב התובע ניזוק בתאונה אך טוענת, כי רכב הנתבע 1 אשר בוטח על ידה לא היה קשור לתאונה ולשיטתה, המדובר באירוע מבוים ו/או אירוע שנגרם בזדון מתוך כוונה לגרום נזק לרכב ו/או באירוע שמעולם לא אירע ו/או אירע בנסיבות השונות לחלוטין מהנטען.

עוד לטענתה של הנתבעת, מחקירת האירוע על ידה התברר, כי הנזק לרכב התובע נגרם (אם בכלל) בנסיבות שונות לחלוטין מהנטען וכי קיים חשד כבד, אמיתי ורציני, כי עסקינן בתביעת מרמה במסגרתה נטענו טענות אשר אין בינן לבין המציאות קשר כלשהו.

דיון ומסקנות;

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת מעורבותו של הנתבע 1 בתאונה – האם הוכח לפני בית המשפט כי הנתבע 1 היה מעורב בתאונה או שמא נסיבות התרחשות התאונה שונות.

לאחר בחינה ושקילה של כל הראיות והעדויות שעמדו לפני, אני רואה להכריע, כי גרסת התביעה נגועה בשורה ארוכה של סתירות ובקיעים היורדות לשורש העדות ולפיכך המסקנה המתבקשת הינה כי התובע לא הוכיח את תביעתו.

כפי שאפרט להלן, עדויותיהם של התובע והנתבע 1 היו רצופות פגמים וסתירות, בינן לבין עצמן, בינן לבין הפרטים שנמסרו בפני החוקר מטעם הנתבעת 2 ובתוך כל אחת מהן. התובע והנתבע 1 הותירו רושם כללי בלתי מהימן, ואין לי אלא לקבוע כי אין בסיס לגרסתו של התובע כי רכב הנתבע 1 היה מעורב בתאונה.

נתבעת המבקשת להתמודד עם גרסת תאונה, אשר אין עדים אובייקטיבים וחיצוניים לאימותה, נאלצת להסתמך על סתירות המתגלות בעדויות גם בנושאים שוליים.

לסתירות אלו יש חשיבות רק אם יש בהן להצביע על חשד לאי אמירת אמת, וככל שאין מקורן באי דיוקים טבעיים ואנושיים, בפרט כשמדובר באנשים פשוטים המתבקשים לשחזר אירועים שאירעו לפני שנים כשבמרכזם בדרך כלל חוויה טראומתית.

מכל מקום ניסיון החיים מלמדנו, כי סדקים ובקיעים בגרסאות המוצגות מתגלים דווקא בנקודות שוליות, כאשר אין לצפות לסתירות כאלה בגרעין הגרסה ובנושאים מרכזיים.

בענייננו, הסתירות העולות מגרסת התביעה לא ניתן לתרץ רק בגורם האנושי הטבעי ויש בקיומן בנסיבות, כדי לכרסם באופן ממשי ממשקל העדויות מטעם התביעה, זאת ועוד אני קובע, כי התשתית העובדתית אשר ביסוד התובענה לא היתה מהימנה.

יתר על כן, מעבר לעובדה שהתובע לא הביא ולו בדל ראיה להוכחת מעורבותו של הנתבע בתאונה, עדותו של התובע היתה בלתי עקבית, פתלתלה ובלתי אמינה לגבי נסיבות התרחשות התאונה.

יש להוסיף כי במקרה דנן מנגנון הפגיעה הנטען והנזקים שנגרמו לרכב הג'יפ אין בהן כשלעצמן לתמוך בהכרח בגרסת התביעה והן יכולות להתיישב באותה מידה עם התרחיש שהוצג על ידי הנתבעת לפיו רכב הג'יפ בבעלות התובע אבד שליטה בלי מעורבות של רכב צד ג' והתנגש בעמוד.

בנסיבות התיק ולאור הספקות שהתעוררו ראיתי גם לייחס משקל מכביד לחובת התובע לעובדה, כי מטעמו לא הובאו עדים ובנוסף חרף העובדה, כי לפי תיאוריו עניין לנו בתאונה קשה (שלדבריו בנס לא נגרמו פגיעות גוף) ועל אף העובדה, כי נסעו עימו שני ילדיו קטינים אלא שהוא בחר להסתמך על התרשמותו כי לא נגרם להם נזק ולא חשב להפנות אותם לבדיקה רפואית.

גם עובדת הכחשת הקשר בין התובע לנתבע בדגש לתשובותיהם של התובע והנתבע בחקירתם הנגדית והשוואתן אל הדברים שנמסרו בפני החוקר מטעם הנתבעת פועלים לחובת התובע ומהווים משקל נגד לגרסתו.